חוק הסדר התדיינויות: המדריך המלא לגירושין בדרכי שלום

⏱ 4 דקות קריאה · גירושין ופירוד

בשנים האחרונות, הדרך לפירוק התא המשפחתי בישראל עברה שינוי מהותי עם כניסתו לתוקף של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016. מטרת החוק היא להוציא את עוקץ המלחמה מהגירושין ולהפחית את העומס בערכאות השיפוטיות. במקום להגיש תביעות משפטיות יקרות ומתישות באופן מיידי, החוק מחייב זוגות המבקשים להתגרש לעבור תחילה הליך של יישוב סכסוך ביוניטי הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זהו שלב קריטי המיועד להרגיע את הרוחות, לבחון היתכנות להסכם כולל ולמנוע הידרדרות לסכסוך משפטי ממושך הפוגע בראש ובראשונה בילדים ובבני הזוג עצמם.

מהו חוק הסדר התדיינויות ועל מי הוא חל?

חוק הסדר התדיינויות הוא למעשה שלב סינון שנועד להוביל זוגות המצויים בסכסוך משפחתי לפתרון בדרכי נועם. החוק חל על כל זוג המבקש לפתוח בהליכים משפטיים בנושאי גירושין, משמורת ילדים, מזונות או חלוקת רכוש. המשמעות היא שגם אם אדם מעוניין להגיש תביעה דחופה, עליו לעבור תחילה דרך 'שער הכניסה' של יחידת הסיוע.

החוק נועד ליצור חלון הזדמנויות של שקט. במהלך תקופת 'עיכוב ההליכים', הצדדים מוזמנים למפגשי מידע, היכרות ותיאום ביוניטי הסיוע. במהלך מפגשים אלו, אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) מסבירים לצדדים את ההשלכות של ניהול סכסוך משפטי ומעודדים אותם להגיע להסדר מוסכם, תוך התמקדות בטובת הילדים.

תהליך יישוב הסכסוך: צעד אחר צעד

ההליך מתחיל בהגשת 'בקשה ליישוב סכסוך' לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. לאחר הגשת הבקשה, יזומנו בני הזוג למפגשים ביחידת הסיוע. נוכחות במפגשי המידע היא חובה על פי דין. היעדרות מהמפגשים עלולה להוביל לקנסות או למגבלות בהגשת תביעות עתידיות בערכאות השונות.

במהלך המפגשים, יחידת הסיוע תנסה לסייע לצדדים להגיע להסכמות. במידה והצדדים מגיעים להסכם, הוא ינוסח כהסכם גירושין ויוגש לאישורו של בית המשפט או בית הדין כדי לקבל תוקף של פסק דין. במקרה שלא הגיעו להסכמות, יסתיים ההליך וכל צד יוכל לבחור את הערכאה השיפוטית המועדפת עליו להגשת תביעותיו.

השפעת החוק על בחירת הערכאה השיפוטית

אחד העקרונות החשובים בחוק הוא 'מירוץ הסמכויות'. לאחר סיום תקופת עיכוב ההליכים, הצד הראשון שמגיש תביעה לערכאה מסוימת (בית משפט או בית דין רבני) הוא זה שבדרך כלל יקבע היכן ידון הסכסוך. לחוק יש השפעה ישירה על מרוץ זה, שכן הוא מעניק יתרון למי שמבצע את הצעדים הנכונים בזמן המדויק.

חשוב להבין כי לכל ערכאה יש סמכויות שונות וגישות משפטיות שונות. בית המשפט לענייני משפחה פועל לפי הדין האזרחי, בעוד בית הדין הרבני פועל על פי ההלכה. הבחירה ביניהם עשויה להשפיע באופן דרמטי על תוצאות ההליך, במיוחד בנושאים של מזונות אישה וחלוקת רכוש.

חשיבות הליווי המשפטי במהלך יישוב הסכסוך

טעות נפוצה היא לחשוב שמאחר וביחידת הסיוע אין שופטים או עורכי דין מולך, אין צורך בייצוג משפטי. בפועל, המפגשים הללו הם המקום בו מתגבשות אסטרטגיות. עורך דין מנוסה יכול להכין אתכם למפגשים, להסביר לכם על אילו ויתורים אסור לכם להסכים, ולסייע לכם לגבש טיוטת הסכם שתגן על זכויותיכם לאורך שנים.

ייעוץ משפטי מאפשר לכם להגיע ליחידת הסיוע כשאתם מבינים את המשמעות של כל חתימה. זכרו כי ברגע שהסכם מאושר בבית המשפט, קשה מאוד לשנותו בהמשך. לכן, הליווי המשפטי בטרם הגשת הבקשה ובמהלך ימי המפגשים הוא המפתח להגנה על הרכוש שלכם ועל הקשר העתידי עם הילדים.

מתי ניתן להגיש תביעה דחופה ללא המתנה?

החוק מאפשר חריגים מסוימים. במקרים שבהם יש סכנה ממשית לשלומם של הילדים או של אחד מבני הזוג, או כאשר קיים חשש להברחת נכסים משמעותית, ניתן להגיש בקשה דחופה לסעדים זמניים (כגון צו עיקול או צו הרחקה) עוד לפני סיום תקופת עיכוב ההליכים.

עם זאת, בתי המשפט בוחנים בקשות אלו בקפדנות יתרה. לא כל טענה לחשש תתקבל כעילה דחופה. על המבקש להוכיח בראיות מוצקות כי קיימת סכנה מידית המצדיקה את עקיפת ההליך הסטנדרטי. מומלץ מאוד לא לנסות לעשות זאת ללא ייצוג של עורך דין המתמחה בתחום.

עלויות, זמנים ומה שביניהם

התהליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום אגרה, מה שהופך אותו לנגיש לציבור. עם זאת, הזמן המוקצב למפגשים (תקופת עיכוב ההליכים) הוא מוגבל בזמן, לרוב כ-60 ימים. תקופה זו עשויה להתארך בהסכמה, אך היא אינה נמשכת לנצח. בסיום התקופה, על הצדדים להחליט כיצד הם ממשיכים.

הוצאות משפטיות יתחילו להצטבר ברגע שתבחרו להגיש תביעות בבית המשפט או בבית הדין. אלו כוללות אגרות בית משפט, שכר טרחת עורך דין וייתכן שגם הוצאות על מומחים (אקטוארים, פסיכולוגים וכיו"ב). השקעה בייעוץ נכון בתחילת הדרך תחסוך לכם בהמשך הוצאות מיותרות על הליכים משפטיים ארוכים.

שאלות נפוצות

האם אני חייב להגיע למפגשים ביחידת הסיוע?

כן, ההתייצבות למפגשי המידע ביחידת הסיוע היא חובה על פי חוק. אי-הגעה עלולה להוביל לסנקציות מצד בית המשפט ולפגוע בזכותכם לבחור את הערכאה שבה תתנהל התביעה העתידית.

האם מותר להגיע למפגש עם עורך דין?

החוק אינו מחייב את עורכי הדין להיות נוכחים במפגשי יחידת הסיוע, ולרוב המפגשים מתקיימים ללא נוכחותם. עם זאת, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין לפני ואחרי כל מפגש כדי לתכנן את צעדיכם.

כמה זמן נמשך הליך יישוב הסכסוך?

הליך יישוב הסכסוך מוגבל בדרך כלל לתקופה של 60 ימים. ניתן להאריך תקופה זו בהסכמת שני הצדדים, אך במידה ולא הושג הסדר, ההליך נסגר ואפשר לפנות לערכאות השיפוטיות.

מה קורה אם הגענו להסכם ביוניטי הסיוע?

במידה והגעתם להסכמות, יחידת הסיוע תסייע לכם לנסח הסכם כולל. הסכם זה יוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני לאישור, ולאחר קבלת תוקף של פסק דין, הוא יחייב את שני הצדדים לכל דבר ועניין.

האם אפשר להגיש תביעה בבית הדין הרבני בזמן ההמתנה?

באופן כללי, החוק אוסר על הגשת תביעות מהותיות במהלך תקופת עיכוב ההליכים. קיימים חריגים ספורים בלבד למקרים דחופים, ומומלץ לבדוק כל מקרה לגופו מול עורך דין.

המידע במדריך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה נסיבות משלו – מומלץ להתייעץ עם עורך דין. לפרטים על התחום · לתנאי השימוש

שאלה על חוק הסדר התדיינויות? השאירו פרטים ונחזור אליכם

כתבו בקצרה את השאלה שלכם – עו"ד שלום ונטורה יחזור אליכם בהקדם. ללא התחייבות.