תהליך הגירושין בישראל השתנה משמעותית בשנים האחרונות, וכיום כל אדם המבקש לפתוח בהליכי גירושין מחויב תחילה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מדובר בהליך מקדמי שנועד לאפשר לבני זוג לפתור מחלוקות בהסכמה, מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך קבלת סיוע מקצועי מיחידות הסיוע שליד הערכאות המשפטיות. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, קובע כי הגשת בקשה זו היא תנאי סף לכל תביעה משפטית בענייני משפחה. במדריך זה נסקור את כל השלבים הנדרשים, נבין מהו התהליך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ונבחן כיצד ניתן למצות את ההזדמנות הזו להגעה להסכם הוגן.
מהי בקשה ליישוב סכסוך ומי חייב להגיש אותה?
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, יצר מנגנון שמטרתו להפחית את רמת הקונפליקט בין בני זוג הנמצאים בתהליך פרידה. הבקשה ליישוב סכסוך היא הטופס הרשמי באמצעותו מודיעים לערכאות על קיום סכסוך משפחתי ועל הרצון להסדירו בדרכי שלום, בטרם פנייה להליכים משפטיים אגרסיביים.
החובה להגיש בקשה זו חלה על כל בן זוג המעוניין להגיש תביעת גירושין, משמורת, מזונות או רכוש. ללא הגשת הבקשה וסיום הליכי יחידת הסיוע, בית המשפט או בית הדין לא יקבלו את התביעה לטיפול. מדובר בחובה מוחלטת שאין ממנה פטור, למעט חריגים מוגדרים המפורטים בתקנות.
איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך בפועל?
הגשת הבקשה נעשית באופן מקוון דרך אתר 'נט המשפט' במידה ומגישים לבית המשפט לענייני משפחה, או ישירות למזכירות בית הדין הרבני. הטופס דורש פרטים אישיים של בני הזוג, פרטי ילדים קטינים, ופירוט תמציתי של עילת הסכסוך. אין צורך לצרף ראיות או לכתוב טיעונים משפטיים מורכבים בשלב זה.
חשוב להדגיש כי בחירת הערכאה – בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – היא קריטית, שכן היא קובעת את סמכות הדיון במקרה שהניסיונות ליישוב סכסוך לא יצלחו. לכן, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום לפני לחיצה על כפתור השליחה.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה: תקופת עיכוב ההליכים
מרגע הגשת הבקשה, נכנסים בני הזוג לתקופה המכונה 'עיכוב הליכים' שנמשכת 45 ימים. במהלך ימים אלו, מנוע כל צד מלהגיש תביעות משפטיות נגד הצד השני בכל הערכאות. המטרה היא להוציא את הצדדים מ"מצב מלחמה" ולאפשר להם להיפגש עם עובדים סוציאליים ביחידת הסיוע.
הפגישות ביחידת הסיוע הן חסויות ומטרתן להסביר לצדדים את ההשלכות של הליכי גירושין, לעודד אותם לגבש הסכם הורים או הסכם גירושין כולל, ולהפנות אותם לגישור במידת הצורך. בתקופה זו, המערכת המשפטית מעמידה לרשות הצדדים ארגז כלים טיפולי במקום ארגז כלים משפטי.
תפקיד יחידת הסיוע בתהליך
עובדי יחידת הסיוע הם אנשי מקצוע מיומנים בתחומי העבודה הסוציאלית והטיפול המשפחתי. הם אינם פוסקים לטובת צד מסוים, אלא פועלים כגורם נייטרלי שתפקידו לסייע להורים למקד את צורכי הילדים ולמנוע את שחיקת התא המשפחתי.
במהלך הפגישות ינסו העובדים הסוציאליים לבחון אם קיימת היתכנות לשלום בית או שמא הפרידה היא בלתי נמנעת. אם הצדדים מסכימים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, יחידת הסיוע תסייע להם לערוך את ההסכמות בכתב ולהגישן לאישור בית המשפט, מה שמעניק להסכם תוקף של פסק דין.
מה עושים אם הניסיונות ליישוב סכסוך נכשלים?
במידה ולאחר הפגישות ביחידת הסיוע או בתום תקופת עיכוב ההליכים (כולל הארכות מוסכמות), הצדדים לא הגיעו להסכמות, רשאי הצד שיזם את הבקשה להגיש תביעות משפטיות תוך 15 ימים. אם הוא אינו עושה זאת, הצד השני מקבל זכות קדימה להגיש את תביעותיו בערכאה שתחפוץ.
הגשת התביעה לאחר כישלון ההליך נעשית באופן רגיל, תוך צירוף אסמכתאות על כך שהליך יישוב הסכסוך מוצה. בשלב זה, בית המשפט ייכנס לתמונה ויתחיל לנהל את התיק כסכסוך משפטי לכל דבר ועניין, תוך הכרעה במחלוקות שלא נפתרו.
האם כדאי לשכור עורך דין כבר בשלב זה?
טעות נפוצה של זוגות רבים היא לחשוב שמאחר ושלב יישוב הסכסוך הוא טיפולי ולא משפטי, אין צורך בייצוג. האמת היא הפוכה – דווקא בשלב זה נקבעים לעיתים 'כללי המשחק' של התיק. עורך דין יכול לסייע לכם להבין אילו זכויות עומדות לכם, אילו ויתורים כדאי לעשות ואילו קווים אדומים אסור לחצות.
ייעוץ מקצועי בשלב מקדמי זה מבטיח שלא תחתמו על הסכמים שעלולים לפגוע בעתידכם הכלכלי או בזכויות ההורות שלכם. עורך דין מנוסה ידע להנחות אתכם כיצד להתנהל ביחידת הסיוע מבלי לחשוף מידע שעלול לשמש נגדכם בעתיד במידה וההליך יגיע לדיון משפטי מלא.
שאלות נפוצות
האם אני יכול להגיש תביעה דחופה למזונות תוך כדי עיכוב הליכים?
ככלל, בתקופת עיכוב ההליכים חל איסור על הגשת תביעות. עם זאת, החוק מאפשר הגשת בקשות דחופות לסעדים זמניים, כגון מזונות זמניים או צווי הגנה, כאשר קיים חשש מיידי לנזק בלתי הפיך. יש לפנות לבית המשפט בבקשה מנומקת המפרטת את עילת הדחיפות.
האם הגשת בקשה ליישוב סכסוך עולה כסף?
הגשת הבקשה עצמה אינה כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט. עם זאת, יש לקחת בחשבון את עלויות הייעוץ המשפטי המומלץ לכל אורך התהליך, אשר עשויות להשתנות בהתאם למורכבות המקרה והיקף הייצוג הנדרש.
מה קורה אם צד אחד מסרב להגיע לפגישות ביחידת הסיוע?
התייצבות לפגישות ביחידת הסיוע היא חובה על פי החוק. אי-התייצבות ללא הצדקה עלולה להוביל לכך שבית המשפט יטיל הוצאות משפטיות על הצד הסרבן, ויקבע כי ההליך מוצה באופן שמאפשר לצד השני להגיש תביעות באופן מיידי.
האם ניתן להסכים על תקופת עיכוב הליכים ארוכה יותר מ-45 ימים?
כן, בהחלט. אם שני בני הזוג סבורים שהם זקוקים לזמן נוסף כדי להגיע להסכמות, הם רשאים להודיע ליחידת הסיוע על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים. זהו צעד מומלץ כאשר קיימת אווירה טובה והתקדמות ממשית בשיחות.
האם המידע שנאמר ביחידת הסיוע יכול לשמש נגדי בבית המשפט?
לא. עובדי יחידת הסיוע מחויבים בחיסיון מוחלט על פי דין. המידע שנחשף בחדר הטיפולים אינו עובר לשופט או לדיין, והם אינם רשאים להעיד בבית המשפט על תוכן השיחות שהתקיימו איתם.
המידע במדריך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה נסיבות משלו – מומלץ להתייעץ עם עורך דין. לפרטים על התחום · לתנאי השימוש
שאלה על בקשה ליישוב סכסוך? השאירו פרטים ונחזור אליכם
כתבו בקצרה את השאלה שלכם – עו"ד שלום ונטורה יחזור אליכם בהקדם. ללא התחייבות.