חובת יחידת סיוע: כל מה שצריך לדעת לפני תביעת גירושין

⏱ 4 דקות קריאה · גירושין ופירוד

החלטה על פירוק התא המשפחתי היא צעד משמעותי ומורכב, והמחוקק הישראלי ביקש להסדיר זאת באמצעות הליך מקדים ומחייב המכונה 'חובת יחידת סיוע'. על פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016, לא ניתן להגיש תביעות בענייני משפחה – ובראשן תביעת גירושין – ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. מטרת ההליך היא לאפשר לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, בהסכמה ובמינימום פגיעה בילדים, עוד בטרם כניסה למסלול משפטי תוקפני וממושך בערכאות השיפוטיות.

מהי חובת יחידת סיוע ועל מי היא חלה?

חובת יחידת סיוע היא תנאי סף מהותי. החוק קובע כי אדם המבקש לפתוח בהליך משפטי נגד בן משפחתו אינו יכול לפנות ישירות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, אלא חייב להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מדובר בחובה החלה על כל סכסוך משפחתי המובא לערכאות, כגון תביעות גירושין, משמורת ילדים, מזונות או חלוקת רכוש.

החוק נועד לצמצם את הליטיגציה בבתי המשפט ולעודד פתרונות בהסכמה. הליך זה אינו מיועד בהכרח לשלום בית, אלא להסדרת דרכי הפרידה בצורה מכובדת, תוך דגש על טובת הילדים ומניעת נזקים נפשיים מיותרים הכרוכים בניהול הליכים משפטיים ממושכים.

התהליך המעשי ביחידת הסיוע

לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מוזמנים לארבעה מפגשים ביחידת הסיוע המצורפת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. המפגשים מועברים על ידי עובדים סוציאליים מיומנים שתפקידם לסייע לצדדים להבין את השלכות הפרידה ולנסות להגיע להסכמות ללא התערבות שיפוטית.

חשוב להבין כי יחידת הסיוע אינה מוסמכת להכריע בסכסוך, אלא רק לתווך. אם הצדדים אינם מגיעים להסכמות בתוך פרק הזמן הקצוב, הם רשאים להגיש תביעות לערכאות השיפוטיות בתום תקופת עיכוב ההליכים. המפגשים הם חסויים, ואין להציג תכנים שעלו בהם כראיה בבית המשפט.

תקופת עיכוב ההליכים והשפעתה

החוק קובע תקופה של 60 ימים המכונה 'עיכוב הליכים', שבמהלכה הצדדים אינם יכולים להגיש תביעות מהותיות לבית המשפט. בתקופה זו, שני הצדדים מחויבים להשתתף במפגשי יחידת הסיוע. אי התייצבות למפגשים עלולה להוביל להטלת סנקציות ולפגוע בזכויות הדיוניות של הצד הסרבן.

קיימת אפשרות להאריך את תקופת עיכוב ההליכים בהסכמת הצדדים, אם הם מרגישים שהם קרובים להסדר. עם זאת, ישנם חריגים שבהם ניתן להגיש בקשות דחופות גם בתקופה זו, כגון צווי הגנה למניעת אלימות, צווי עיכוב יציאה מן הארץ או בקשות דחופות למזונות זמניים, וזאת באישור בית המשפט בלבד.

החשיבות של קביעת הסמכות השיפוטית

אחד ההיבטים המכריעים של הגשת הבקשה ליישוב סכסוך הוא המרוץ לסמכות. בישראל קיימת סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני בנושאי גירושין ורכוש. הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לערכאה מסוימת קובעת היכן יתנהל התיק במידה ולא יושג הסכם.

בחירה נכונה של הערכאה היא קריטית לאסטרטגיה המשפטית שלכם. לכל אחת מהערכאות יש גישות משפטיות שונות וסדרי דין שונים. לכן, עוד לפני הגשת הבקשה, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני משפחה כדי להבין מהו המסלול המיטיב עמכם ביותר בנסיבות העניין.

האם חובה להגיע עם עורך דין למפגשים?

החוק אינו מחייב נוכחות של עורך דין במפגשי יחידת הסיוע, ולרוב המפגשים מתקיימים בין בני הזוג לבין העובד הסוציאלי בלבד. עם זאת, היוועצות מוקדמת עם עורך דין היא הכרחית כדי להגיע מוכנים. עורך הדין יסייע לכם להכין 'תיק ציפיות', להבין את הזכויות הכלכליות שלכם ולדעת מהן נקודות המחלוקת שניתן לוותר עליהן ומהן הנקודות שהן 'קו אדום'.

טעויות נפוצות בהליך יישוב הסכסוך

הטעות הנפוצה ביותר היא הגשת בקשה ליישוב סכסוך ללא הכנה משפטית מוקדמת. אנשים רבים חושבים שמדובר בשיחת ייעוץ בלבד ומגלים מאוחר מדי שהם קבעו את הערכאה השיפוטית שתדון בענייניהם למשך שנים. טעות נוספת היא זלזול בחשיבות המפגשים – העובדים הסוציאליים מדווחים לבית המשפט על התנהלות הצדדים, והתרשמות שלילית עלולה להשפיע על עמדת השופט או הדיין בהמשך.

מומלץ להתייחס למפגשים ברצינות, לשמור על איפוק, ולא לוותר על זכויות מהותיות רק כדי לסיים את ההליך מהר. זכרו כי כל הסכם שייחתם ביחידת הסיוע מקבל תוקף של פסק דין, וקשה מאוד לבטלו בהמשך.

שאלות נפוצות

האם אני יכול להגיש תביעת גירושין מיד לבית המשפט?

לא. בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, עליך להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע. רק לאחר סיום הליך זה ותקופת עיכוב ההליכים, ניתן להגיש תביעה משפטית רגילה.

מה קורה אם לא הגעתי למפגשי יחידת הסיוע?

אי התייצבות למפגשי חובה נחשבת להפרת הוראת החוק. הדבר עלול להוביל לכך שבית המשפט יקבע שהצד שלא התייצב הוא זה שגרם לעיכוב, דבר שעלול לפגוע בזכויותיו הדיוניות ואף להשית עליו הוצאות משפט.

האם המידע שנאמר ביחידת הסיוע עובר לשופט?

הדיונים ביחידת הסיוע הם חסויים. העובד הסוציאלי אינו מדווח לבית המשפט על תוכן השיחות, אלא רק על התייצבות הצדדים, על נכונותם לשתף פעולה ועל האפשרות להגיע להסכמות.

כמה עולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

הגשת בקשה ליישוב סכסוך אינה כרוכה בתשלום אגרה לבית המשפט. מדובר בהליך חינמי שנועד להנגיש את הגישור בין בני משפחה לפני שהם נגררים להוצאות משפטיות גבוהות.

האם ניתן לוותר על הליכי יחידת הסיוע?

ככלל, אין אפשרות לוותר על הליך זה. החוק מחייב אותו כתנאי מקדים לכל תביעה. עם זאת, במקרים חריגים מאוד של סכנה מיידית או צורך בצווי חירום, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשות ספציפיות גם ללא השלמת ההליך.

המידע במדריך זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לכל מקרה נסיבות משלו – מומלץ להתייעץ עם עורך דין. לפרטים על התחום · לתנאי השימוש

שאלה על חובת יחידת סיוע? השאירו פרטים ונחזור אליכם

כתבו בקצרה את השאלה שלכם – עו"ד שלום ונטורה יחזור אליכם בהקדם. ללא התחייבות.